החלטה בתיק ת"א 7747-03-10

1.         התובע הגיש תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך 12,821,243.67 ש"ח נגד הנתבעים שהגישו בקשת רשות להתגונן; בהחלטה מיום 11.1.12 נעתרתי לחלק מהבקשה ונתתי רשות להתגונן לגבי חלק מהתביעה ואשר לחלק האחר ראיתי להתנות את הרשות להתגונן בהפקדת 'סכומי הקרן', וכך קבעתי בהחלטה מיום 11.1.12:

לענין הנתבעת 2:

"לאור האמור לעיל, אני קובעת כי בכל הקשור לתביעת הבנק נגד תל אביב החדשה בגין חובותיה שמקורם בסכומי הקרן נשוא ההלוואות שנתנו להתינתן רשות להתגונן בכפוף לכך שהמבקשים יפקידו את מלוא סכום הקרן בהתאם להסכם 2003 או את יתרתה (ככל ששולם סכום כלשהו על חשבון הקרן)..." .

אשר לנתבע 1:

"עם זאת, כפי שציינתי לא אתעלם מהסכמת הבנק במהלך הדיון מיום 3.4.11 ליתן רשות להתגונן מותנית בהפקדת ערובה ומשכך, אני קובעת כי מתן רשות להתגונן בפני תביעת הבנק נגד עגיב לתשלום חובות תל אביב החדשה מכח ערבותו האישית לחובותיה תותנה בהפקדת סכום הקרן בהתאם להסכם 2003 או יתרתה (ככל ששולם סכום כלשהו על חשבון הקרן) ובתנאים שקבעתי בסעיף 11 להחלטה דנא.

ואשר לנתבעת 3:

"יחד עם זאת כפי שציינתי ולאור העובדה שהבנק התנה הסכמתו לתת רשות להתגונן רק בכפוף להפקדת סכום התביעה, ניתנת רשות להתגונן בפני תביעת הבנק בענין החובות בגין קרן ההלוואות שניתנו לעגיב ייעוץ וניהול בכפוף להפקדת כל קרן ההלוואות שלא הוחזרה נספחים י"ז ו- י"ח לכתב התביעה..."

2.         לאחר ההחלטה מיום 11.1.12, נותב התיק לכבוד השופט אטדגי, אלא שהתעוררה בין הצדדים מחלוקת בשאלה האם הנתבעים מלאו את התנאים למתן הרשות להתגונן.

ביום 31.5.12 הורה כבוד השופט אטדגי להעביר את המחלוקת להכרעתי מאחר שמדובר במחלוקת שקמה בקשר להחלטתי.

3.         מאחר שהתניתי את מתן הרשות להתגונן בהפקדת הקרן, היה על הנתבעים להפקיד את הקרן או את יתרתה, ולהציג הוכחה כי מילאו את התנאי שהתניתי למתן הרשות להתגונן וכי הפקידו את הקרן או את יתרתה.

הנתבעים טענו כי מילאו את התנאי באשר "לאור בדיקה אשר נערכה בספרי הנה"ח של החברות וחישוב שנערך ע"י הנתבע 1, אין כל סכום להפקדה, שכן, סכומי הקרן שולמו במלואם..." (הודעת הנתבעים מיום 20.5.12) ומשכך קוים התנאי למתן רשות להתגונן במלואו.

את טענותיהם תמכו בתצהיר של הנתבע 1 שבו פירט את הסכומים ששולמו בכל שנה החל משנת 2003 היא שנת הסכם ההלוואה ועד 2009, ובסך הכל 11,634,145 ש"ח.

בדיון שהתקיים לפני ביום 13.6.12, חזרו הנתבעים על האמור בתצהיר עגיב והדגישו כי הסכום שהועבר לבנק הסתכם בסך של למעלה מ- 11 מליון ש"ח סכום הגבוה מהקרן ומשכך לטענתם התנאי למתן רשות להתגונן קוים.

עוד טענו הנתבעים כי אינם יודעים ואין להם כל דרך לדעת באיזה אופן זקף התובע את הסכומים שהועברו לו על ידי הנתבעים על חשבון החזר ההלוואה או על חשבון הריבית וזאת מאחר והבנק בחר לא להגיש תצהיר מטעמו ומשכך "אין תצהיר מטע[מ]ם שאומר אלו סכומים הופקדו, מתי, מה יתרת הקרן, כיצד זקפו את הסכומים שהופקדו, האם על חשבון קרן, על חשבון ריבית, על חשבון איזה הפקדה" (עמ' 4 לפרוטוקול). הנתבעים הוסיפו וטענו כי אין ברשותם מסמכים מטעם הבנק מהם ניתן ללמוד מהם הסכומים שנזקפו על חשבון הקרן ומהם הסכומים שנזקפו על חשבון הריבית.

4.         הנטל הראשוני להראות כי הנתבעים הפקידו את הקרן וככל ששולם סכום כלשהו על חשבון הקרן, איזה סכום שולם, מונח על כתפי הנתבעים.

לטעמי, הרימו הנתבעים נטל ראשוני זה באמצעות התצהיר שהגישו, ובכך העבירו למעשה את הנטל לתובע לסתור את טענות הנתבעים ולהציג כי הסכומים ששולמו לתובע או למצער חלקם, לא נזקפו על חשבון הקרן וכי התנאי למתן רשות להתגונן לא קוים.

אלא שהתובע לא עמד בנטל שעבר אליו, ולא עלה בידו בשלב הזה לסתור את טענות הנתבעים.

תחילה לציין כי בתגובתו להודעת הנתבעים שטענו כבר בתחילה כי שלמו את מלוא סכום הקרן ציין התובע באופן סתמי כי הוא דוחה את טענת הנתבעים שמלוא סכום הקרן שולם לבנק וכי: "התובע משלים בדיקות שונות ויפנה תוך זמן קצר בבקשות מתאימות בענין זה".

אך לא רק שהתובע לא הגיש בקשות כלשהן 'בענין זה' אלא שמעמדת התובע בדיון שהתקיים לפני ביום 13.6.12 התרשמתי כי יש ספק אם התובע ערך את 'הבדיקות המתאימות' בענין הסכומים ששולמו לו על ידי הנתבעים, כך לא יכול היה להשיב לשאלה הפשוטה מה גובה הסכומים ששולמו על חשבון הקרן לשיטתו, ומה מהות הכספים שנטען כי שולמו, וכך למשל מציין ב"כ התובע בדיון: